לזכר האמא הכי מדהימה
אמא, כשאני חושב עליך, עולה לי חיוך על הפנים, עם כל הזיכרונות המתוקים שהשארת בליבי. המכתב הזה הוא לא סתם מכתב – זה כמו קונצרט של רגשות, שבו כל תו וצליל הם בעצם רגעים של אושר שהענקת לי. אז הנה מה שיש לי לומר לך, במעט מילים שמספיקות לספר את כל הסיפור שלנו:
הדברים הקטנים שהופכים הכל לגדול
אתה יודעת, אמא, לפעמים היה נדמה לי שהחיים הם כמו פאזל עצום בלי הרכבה. אבל היו רגעים שהסברת לי שאין צורך למצוא את כל החלקים – כדי ליהנות מהמוזיקה, לפעמים מספיק רק לאהוב את הקצב. את עצמך היית תמיד מדברת על:
- החיבוק המושלם – הידיעה שתמיד יהיה לי מקום חם ובטוח לחזור אליו.
- הצחוק שלך – הצליל שמסוגל להאיר את היום שלי, גם כשיש משימות שמטרידות.
- הסיפורים שלך – רגעים מהעבר שהיית מתעקשת לספר, כדי להזכיר לי מאיפה אני מגיע.
העשייה והאהבה שהובלת
בכל פעם שניסיתי למרוד או לקחת את הדרך הקלה, היית שם להזכיר לי שהחיים הם מסלול ריצה ולא תחרות סוסים. לימדת אותי שאין קיצורי דרך – רק עבודה קשה והרבה אהבה. אני זוכר את הכנסת האורחים שלך, את החום שקרנת, ואת המומחיות שלך בבישול – מי היה יודע שאני אגדל להיות שף של סנדוויצ'ים?
בימים הקשים
היה קשה להיות בלעדייך, אמא. העולם כאילו איבד את הצבעים שלו ופתאום הכל נראה אפור. אך בכל פעם כשחשבתי לחזור לדרכי הישנה, נזכרתי בכוח שלך, בכוחות האדירים שהשגת עם לחיצת יד.
סיום
אם יש משהו שאת יכולה להסביר לי מלמעלה, זה כנראה שעליי להמשיך לחיות את החיים במלואם, להחיות את הזיכרונות שלך ולהשתף אותם עם העולם – במקום בו אהבת שוכן באהבה אין קץ. אמא, תודה על כל מה שנתת לי, על כל מה שאני ועל כל מה שאהיה. כפי שהיית אומרת: “החיים הם מתנה, אז תפתחו אותם בכיף!”