כשהעצבות מחכה מעבר לפינה
אתם יודעים איך זה, לפעמים עצבות מתגנבת אלינו כמו אורח לא רצוי בשעת חצות. והיא לא רק מחביאה את החיוכים, אלא גם סוגרת את רוב השערים שהיינו רוצים שהם יישארו פתוחים. אז מה עושים כששפת הגוף שלנו מתחילה לדבר בשפה של כיסאות ריקים ושירים עצובים?
למה בכלל עצבות?
עצבות היא כמו חומוס בפיתה – אפשר לאכול אותה לבד, אבל זה הרבה יותר טעים עם חברה. היא יכולה לנבוע ממגוון סיבות, כמו:
- קשיים בעבודה – מישהו גנב לכם את העט האהוב?
- אכזבות רומנטיות – כל מי שבורח מקשר לא רוצה לשמוע איך פסגת האהבה נראית.
- שינויי חיים – כמו להעביר את כל הכדורים ממקום למקום על שולחן ביליארד.
מה עושים עם זה?
כשהעצבות מופיעה, חשוב לזכור שיש דרכים להילחם בה:
- שיחות טלפון עם חברים – זה הזמן לשלוף את הבדיחות היותר לא מצחיקות שלך.
- ספורט – אפילו אם זה רק לקום מהספה ולרקוד עם המוזיקה ברקע.
- ספא ביתי – קח לך פסק זמן מרגיע אם צריך.
אולי קישוט בסוכר?
עם כל הכובד של העצבות, לפעמים טקס של קישוט בעוגיות עם סוכר יכול להוסיף קצת צבע ליום שלנו.
כך נפתחים השערים
דווקא כשאנחנו מרגישים רע, זה הרגע להתחיל לחפש את הדברים שמחממים אותנו:
- לכתוב יומן – אפשר לכתוב גם עם טושים צבעוניים (אל תשכחו, המילים הן כאילו משתפלות מתחת ללב).
- לצחוק – האם קרה לך פעם שראית קומיקאי עצבני? פלאי, נו.
מה לקחת איתך?
בכל זאת, החיים הם כמו מסיבת ריקודים – לפעמים מתעללים בנו ולפעמים אנחנו מלכים על הרחבה. גם אם הסערה היא בנוכחותה, זכרו תמיד לשאוף שמחה ולא להתבייש ברגשות. כי מה שהעצבות באמת עושה, זה לגרום לנו להבין ולהעריך את השמחות הקטנות שבחיים.
הכי חשוב: אל תסגרו את השערים!
החיים יקרים, אבל גם כשיש עצבות, הם מלאים באור. עם כל דלת שנסגרת, תמיד תישאר חלון פתוח. כל דבר יחלוף, ואנחנו נמשיך בדרכנו החדשה אוהבים את מה שיש!