כשחבר נפרד, הלב מתכווץ
אחרי כל הרגעים שצברנו, כל הצחוקים והדמעות, הגיע הזמן להיפרד. ואולי זה לא סוף הסיפור, אבל בהחלט תחנה חשובה במסע שלנו יחד. להלן כמה מילים שיכולות לתאר את התחושות האלה:
זיכרונות מתוקים
אתה יודע מה חסר לי הכי הרבה? כל אותם רגעים שבהם פשוט בילינו ביחד. בין אם מדובר בתכנון טיולים על מפות, או סתם ישיבה על הספה עם פיז'מות חמימות, שם זכינו לדבר על כל מה שבלב.
נעשה מזה פורמט רשמי
- השיחות הליליות שהסתיימו בבוקר.
- ופתאום, אנחנו מתכננים לנסוע למקום שלא ידענו עליו בכלל.
- וכמובן, רגעים שבהם פשוט שקטנו והבנו אחד את השני בלי מילה.
הצחוק לא מפסיק
לא יכול להיעלם רגע הומוריסטי מהחיים שלנו. תמיד היית שם כדי להעלות לי חיוך על הפנים, גם כשהיה נורא. “היי, אתה זוכר את הפעם שבה ניסינו לבשל ויצא לנו גוש של משהו מסוכן?”
התוכנית היא:
- אחת לכמה זמן נשלח תמונות של ניסי בישול חדש.
- ניצור זיכרונות מצחיקים כמו שפשוט היה לנו.
- נהיה תמיד בקשר, כמו חברים טובים.
מה הלאה?
אז כפי שאתם רואים, פרידה זו לא באמת פרידה, אלא פשוט באת דרכנו להמשיך להתפתח. לא משנה לאן ייקח אותנו החיים, לעולם לא נשכח את הקשרים שצברנו. וכולי תקווה שיום אחד ניפגש שוב, עם עוד סיפורים מצחיקים למסור אחד לשני.
אז חבר יקר שלי, תודה על כל מה שעשית בשבילי. מקווה לשמור על קשר, לפחות עד שהצחוק הבא שלנו יגיע!