בכיוון של זכרונות – הספד לאמא יקרה
החיים של כל אחד מאיתנו מלאים ברגעים מיוחדים, סיפור מדהים, ולעיתים גם כואבים. אמא הייתה מהאנשים שידעו תמיד להשתדל להוסיף קצת קסם גם ברגעים הקשים. ההתמודדות עם הפרידה ממנה היא כמו לנסות לאכול גלידה בגרוש חם – לא פשוט, אבל לפעמים יש רגעים מתוקים שלא רוצים לשכוח.
למה אמא הייתה בלתי נשכחת?
אמא שלי, האמא הזו שהביאה לי את כל התובנות לחיים, עשתה את זה בשיטה הייחודית שלה:
- תחושת המרחב: תמיד היה לה מקום לכל אחד – גם כשהייתי תופס את כל הספה.
- תבשילים שאף אחד לא הצליח לשחזר: חמין ביום שישי שחובר לכל תבשיל אחר. סוד מסריח שאף אחד לא גילה.
- חיבוק שהרגיש כמו שמיכה חמה: גם כשלא ידעה מה להגיד, החיבוק שלה היה מספיק.
זכרונות שיחממו את הלב
כשהחיים מתהפכים, אנחנו נוטים להסתכל אחורה ולחפש את הרגעים המתוקים:
- מסיבת יום הולדת בקיץ: עם פירות קיץ שמלאים בשמש ואמא רוקדת כמו שהייתה בת 18.
- טיולים שהרגישו כמו חופשה בארבעה כוכבים: גם כשנסענו לארוחת פיקניק בשדה ליד הבית.
- ביקורות על ביוגרפיות בדיוניות: אמא שגם שואלת "וזה מה שקרה באמת?" כשהיא מתארת לי על חייה.
לסיכום
אמא יקרה שלי, תודה על כל רגע, על כל צחוק, ועל כל חיבוק חם. גם אם לא תמיד היה קל, תמיד ידעת לגרום לנו להרגיש כמו משפחה אחת. אני אשמור אותך בליבי – כמו הרוטב הסודי שלך, שהיה מתובל באהבה. פשוט תודה על היותך.