פרידה כואבת – מכתב של לב פצוע
ברגעים כאלה, כשחוזרים על רגעי החיים, הרבה פעמים היינו רוצים להיאחז בזיכרונות מחזיקים שלא יכאב כל כך. פרידה היא תמיד קשה; היא כמו שלג שפתאום עוטף את הכל בלבן, אבל בפנים הכל קפוא וקר. אז כשההחלטה מתקבלה ויש צורך לכתוב מכתב פרידה, השאלות מתחילות להתעורר: איך עושים את זה? ואיך לא נשבר על הדף?
שורות ראשונות – תמצגו את התחושות
המכתב חייב לשדר רגש. כאן אפשר לפתוח במשפטים שמבטאים את הכאב בעדינות, לפני שנכנסים לעיון מעמיק יותר:
- למה זה כל כך קשה לסיים את זה?
- האם ייתכן שעדיין יש מקום לתקווה?
- מה יהיה עם כל אותם רגעים שנחרטו בלב?
דיוק ברגשות
בבואכם לכתוב, חשוב שתהיה תשומת לב לכל פרט ופרט. כאן אפשר לגעת בנושאים כמו:
- החוויות שצברתם יחד – נזכור את כל הרגעים המצחיקים, הפחות מצחיקים, והשתיקות המעיקות.
- המילים שנותרו לא נאמרות – מישהו פעם אמר ששתיקה זה הסימן הכי חזק לכאב.
- העתיד – מה יהיה עכשיו? האם נשכח, נמשיך הלאה, או נשאר כאן עם הכאב?
צעדים אחרונים – לסיים עם מסר חזק
השלב האחרון הוא לסכם את המסר בצורה שתשאיר ״נוכחות״. ייתכן שתרצו לאחל שכברטור לדלתות חדשות או לשלוח מסר של אהבה שלא תיגמר, גם אם נפרדים:
- שוב, תודה על הכל – זה היה פשוט מדהים.
- אם אי פעם תצטרך אותי, אני עדיין כאן – כמו קיץ חם ביום חורף קר.
- זרה אחת במכתב, היא לא תסמן את סוף הסיפור שלנו.
ואחרי כל זה, המכתב יישאר אוצר; הכאב עשוי להימשך, אבל עם כל מילה, עם כל לד מְחָוּל לְגָדוּל, אנו לומדים הרבה על עצמנו. פרידה אינה סוף, אלא דרך חדשה להתחיל את הדרך.