תודה נשמה! כי זה באמת חשוב
אחרי כל השנים האלה שאני מכיר אותך, הגיע הזמן להודות לך לכל הדברים הקטנים והגדולים שאת עושה. אז אני הולך להרים כוסית (או שתיים) ולעשות קצת סדר בראש.
למה תודה?
אולי את תוהה מתי ואיך זה הגיע. ובכן, הנה כמה סיבות מצוינות למה אני חושב שכדאי להודות לך:
- כי תמיד היית שם: בין אם זה יום רע או סתם רגע של ייאוש, את יודעת לשים את היד על הכתף ולומר: "הכול יהיה בסדר"
- הומור בחיים: מה הייתי עושה בלי הצחוק המושלם שלך, שמלמד אותי שלא משנה כמה יום יהיה נורא, תמיד אפשר למצוא סיבה לחייך?
- תמיכה אמיתית: כמה פעמים הסתובבתי כמו תרנגול בלי ראש ואת היית שם כדי להחזיר אותי למקום? הרבה יותר מדי!
- כשהייתי צריך עזרה: כשביקשתי שתקשיבי לי, שלא תjudg אותי, פשוט היית במקום הנכון
רגעים קטנים שזוכרים
ובכל מה שקשור לרגעים שגרמת לי לחייך, הרי שהרשימה באמת אינסופית. אז הנה כמה מהזיכרונות שנחרתו לי בלב:
- שיחות הלילה שהפכו לשיחות בוקר, ולפעמים גם הוציאו אותנו לגמרי מכל המערכת.
- המתנות הכי מגניבות שאת נותנת – אין כמו הפתעות קטנות שגורמות לי להרגיש מיוחד.
- החוויות המשותפות שכוללות ארוחות, טיולים ועד מרתוני סדרות עם פופקורן!
כמובן לאו דווקא בסדר הזה…
על כן, כשאני חושב על כל הדברים שמרכיבים את הקשר שלנו, אני מסתכל אחורה ורואה חוויה שלא ניתן לשכוח.
אז תודה, נשמה! את לא רק חברה, את אחות, רגשית ופיזית. שתדעי שזה לא מובן מאליו. אני כאן בשבילך כמו שאת תמיד היית כאן בשבילי.
ולסיכום
את אור בחיי, וזה משהו שצריך להיאמר כל פעם מחדש. אני מקווה שנמשיך לעשות זכרונות ולצחוק אחד עם השני עד גיל 120. אז, עד הפעם הבאה! תודה על כל מה שאת – לא יכול להמתין להרפתקאות הבאות שלנו!