נפרדים ומחייכים: מכתב פרידה לאנשים המיוחדים
אהובי וחביבי, הגיע הזמן שנפרד, אבל אל תחשבו שלא נזכור את הרגעים שצברנו יחד בעבודתנו. מכתבי פרידה הם כמו קפה – יכולה להיות בהם חוויה מרירה, אבל בהחלט יכולים לעזור לגורל שלנו למצוא טעמים חדשים.
זכרונות מתוקים מהמסלול המשותף
כשהלכתי ברגליים רועדות לעבודה בפעם הראשונה, לא ידעתי שאמצא את עצמי מוקף בכאלה אנשים מדהימים. היו רגעים כאלה:
- הפסקות קפה אינסופיות: כי אם נטעה במה שבינינו, לפחות נקבל קפוצ'ינו על הדרך.
- פרויקטים ששיגעו אותנו: כל אחד מהם היה כמו חידון – מי ידע מה יקרה בסוף?
- צחוקים שלא נדבר עליהם: לכל אחד מאיתנו יש את המאפיינים המיוחדים שלו – ולפעמים פשוט היה טעים לצחוק עליהם.
איזה סגנון! מה איתך?
עכשיו כשאני ממריא למקומות חדשים, אני נושא איתי את הידע והחוכמה שצברתי מכם. כל אחד מכם הוא דמות מרכזית בסיפור, עם סגנון משלו ואופי חלומי. לפעמים, כשאני מתגעגע, אני פשוט אגע בעמוס הבאה שלי לחשוב על איך הייתם מגיבים לרגעים המוזרים בחיים.
ובינתיים, כמה תובנות לעתיד
- אל תשכחו לחייך! חיוכים הם כמו מצנח – הם עובדים הכי טוב כשהם פתוחים.
- כמו שוקולד בשבוע ראשון של דיאטה! אל תחששו להרגיש את הטעמים. החיים קצרים מדי להסס.
- עובדה! כל יום קיבלנו הזדמנות לשנות את העולם! אז אל תעצרו, תמשיכו לחלום ולפעול.
תודה על כל רגע
בסופו של יום, אני רוצה להודות לכם על כל דבר. אתם גיליתם לי את הכוח של חברים בעבודה – ולא רק בפגישות. אני אקח איתי את הזכרונות, הצחוקים והחוויות – והכי חשוב, את האנשים המיוחדים שהשתתפו במסע הזה.
אז לא נשכח זה את זה, גם כשיגיע הזמן. נזכור לשמור על קשר, כי חברים הם כמו כוכבים – אולי כשאנחנו מסתכלים לשמיים, לא תמיד רואים אותם, אבל אנחנו יודעים שהם שם, מחייכים אלינו.