לזכרך, חבר יקר
בכל פעם שאני חושב עליך, אני מרגיש כאילו אני מדבר עם צל של עצמי. אתה היית הדמות המושלמת של ההומור והחוכמה, האיש שידע להדליק כל חדר שבו נכנס. החיים שלנו לא היו אותו דבר בלעדיך, ואתה חסר לנו עד בלי די.
זכרונות מרגשים
אני רוצה לשתף אותך בכמה זכרונות שנחרתו בליבי:
- הרגעים שעל ברווזים: לא יכולתי לשכוח איך אתה היית סוחף אותנו בעקבות ראשי הברווזים בפארק, תמיד עם בדיחה חדשה.
- המרתונים של פיצות: מי יכול לשכוח את הלילות שבילינו על המיטה שלך, כשחכינו לפיצה שנעצרה בדרך, ומאז אתה כינית את זה "שירות לקוחות על דלפק המזל?"
- הפילוסופיה של פוטבול: השיחות האינסופיות שלנו על מדע הפוטבול, ובעיקר על החשיבות של שוקולד במהלך משחקים – זה היה אחד מהשיאים של החברות שלנו.
תכונות שיזכרו אותך
מה שאני הכי אוהב בך זה:
- ההלצות המדליקות שלך: כל מילה הייתה כמו ממתק בפה.
- היכולת שלך לספר סיפורים: תמיד הצלחת לשים טוויסט מפתיע בסיפור הקצר שאחר כך הפך לעדכון על מה שנעשה עכשיו.
- החברות שאתה הכרת: ידעת איך להקשיב מבלי לשפוט, תמיד נתת לי תחושה שאני נחשב.
סיכום
חסרונך ניכר בכל פינה, ואני יודע שאני לא מדבר רק בשמי. תמיד תישאר חלק מהחיים שלנו, במחשבותינו ובזכרונותינו, ובכל פעם שאראה פיצה עם גבינה מתמוססת, אני אזכור אותך. תודה על הכל — אתה תישאר בלבנו לעד.