נתראה שוב, א瑷וסי!
היי ילדה יקרה,
אז הגיע הרגע שכל כך פחדנו ממנו אבל בסופו של דבר היה ברור שהוא יגיע – את עוזבת. זה לא פשוט להיפרד ממישהי שגרמה לנו לחייך, לצחוק (אולי גם לבכות, אבל זה חלק מהעניין, נכון?) ולהרגיש שאנחנו חלק ממשהו מיוחד.
זכרונות שלא נשכח
בכל השנים שצעדנו יחד, יצרנו כמה זכרונות בלתי נשכחים. הכל קורה כשאנחנו יחד –
- המסיבות שבהן התלהבת עם הריקודים שלך, והפכת את כולם לסנוניות כמוך.
- הטיפים הסודיים שלך ללהיות מלכת הכיתה, אני עדיין מנסה להבין איך עשית את זה.
- וכמובן, הלילות המאוחרים שבהם ציחקקנו עד השעות הקטנות של הלילה (ודווקא כשאמרנו "רק שעה אחת נוספת").
פשאלות הבחירה
איך בוחרים מתנה לדרך? אולי בונבוניירה של חוויות חיוביות? או ספר עם כל התמונות שלנו כקולקציה לימים המיוחדים?
מה הלאה?
תזכרי, זה לא סוף הדרך! זה רק הפרק החדש בסיפור שלנו. את הולכת ליצור דברים חדשים ומרגשים, ואנחנו נמשיך להיות פה לתמוך בך – עם פופקורן וכוסית יין לדפוק לרגלך בגמברטו.
שמרי על הקשרים
אל תשכחי לכתוב, לשלוח הודעות ולדווח על העדכונים הכי חשובים. אחרת, אני עלולה לשלוח מסרונים שכוללים רק צחוק ופתקאות עם חטיפים.
פסקת סיכום
אז באשר לכל המסע הזה, אני בטוחה שתצליחי בכל מה שתעשי. צעד קדימה, אלוף! עולם מחכה לך, ומי יודע – אולי ניפגש שוב במקומות הכי לא צפויים. נתראה בכל שיעור ריקוד, חופשה ושיחה כנה. בהצלחה!