על פרידה, חיבוק ואולי גם דמעות
היום אנו מתכנסים כאן כדי להביע את מה שכולנו מרגישים: פרידה היא אף פעם לא פשוטה, במיוחד כשמדובר באדם כה מיוחד כמו יוסי. יוסי, אדם ששמח את כולנו ביום ובלילה, עכשיו פונה לדרך חדשה. ומי יודע? אולי גם לצוות מראטון חדש!
זיכרונות מצחיקים
כשהתחלנו לעבוד יחד, נראה היה שכל יום הוא מסיבת הפתעה. האם אתם זוכרים…?
- הפעם ש… לא הצלחתם לפתוח את מכונת הקפה! לא יכולנו להפסיק לצחוק כשכולם ניסו לגלות כיצד מכונת הקפה יכולה להיות אויב קיומי.
- המפגש השנתי שבו חשבתם להפתיע עם כיבוד והבאתם רק עוגיות – אתם מדהימים בכל מה שאתם עושים, אבל ריכוז כל הממתקים על שולחן אחד? לא מהלך מתוחכם במיוחד!
- ושלא נשכח את טיול הצוות למפלים – כשכמעט כולם חזרו רטובים לחלוטין, אבל עם חיוך שלא נמחה מהפנים.
למה נזכור אותך?
יוסי, לא מדובר רק בתפקיד שלך או ביכולות האדירות שלך, אלא באופי החם שלך שמשך את כולנו:
- תמיד היית שם לשוחח, להקשיב ולעודד.
- הכנת קפה מדהים בכל בוקר (בורגול לא יישאר לנו!)
- היית הבלוגר הפנימי שלנו – מתעד את כל ההרפתקאות השונות!
אז מה הלאה?
יוסי, אנחנו ברור לך שהטיול הבא שלך יהיה מלא בהפתעות ואתגרים חדשים. אל תשכח אותנו – אנחנו לא זוכים לשכוח את הפאדיחות שלך כל כך בקלות!
ולבסוף…
מאחל לך המון הצלחות, חוויות חדשות ואולי גם לקצת כוח סופרמן בדרך. ייתכן שהפסקה מסוימת תדרוש לתקן את הטרמפולינה בכיסא שלך, אבל אין לנו ספק שאתה תעשה זאת מתוך מצחוק וחיוך.
בהצלחה בכל הרצפים החדשים! נשאר פה לבקש ממך את המתכון לקפה המושלם.