לא להתראות, אלא להתראות בקרוב!
שלום לכל החבר'ה המיוחדים של הקבוצה! היום אני כאן עם לב כבד (אבל גם עם חיוך) כדי לכתוב את מכתב הפרידה שלי. אני יודעת שאומרים שפרידות זה קשה, אבל אני מאמינה שהן יכולות להיות גם ממש מצחיקות! אז בואו ניכנס לזה!
למה אני עוזבת?
אני יודעת שזה לא הכי נעים לדבר על זה, אבל החלטתי לעזוב. כן, גם אני קצת בהלם שמסיבת העזיבה שלי היא ולא מסיבת יום הולדת, אבל כל טוב חייב להסתיים מתישהו. יש לי כמה חלומות לממש, ואמנם אשה מרגישה כמו שהיא פרשה מן הדומיניון של "קפה בשעה 10:00".
אז מה היה כאן?
- אכפתיות: כל דקה כאן הייתה מלאה בחיוכים ובחיבוקים.
- צחוק: לא אשכח את הפעם שהפקדתם אותי עם עסקה מסובכת – וכשזה התפרק, צחקנו יותר מאי פעם.
- תמיכה הדדית: תמיד הייתם שם, כשצריך היה לעזור והייתם פשוט מדהימים.
מה אני אשאיר אחריי?
מעבר לדמעות של דאגה מעבודת המשרד שלי, אני אשאיר לכם:
- כמה עוגיות מתוקות: אל תאמרו לי לא! כל אחד צריך קצת מתוק בחיים.
- שולחן מלא הערות משונות: במיוחד על נושאים שאף אחד לא הבין – אבל זה פשוט היה מצחיק!
- זיכרונות נהדרים: כמו הרגעים בהם שנכנסנו יחד לקפה של הבוקר וכלאנו את כולם בצחוק!
המילה האחרונה שלי
מותר ונכון להיות עצובים, אבל אל תשכחו לחייך – אני בטוחה שכולכם תצליחו להמשיך ולצחוק גם בלעדי. אני לא עוזבת אתכם לגמרי! אני אשאר בקשר, ויום אחד אני אצוץ כמו פטריה אחרי הגשם! אז, פשוט תדעו שאני אמשיך לתמוך בכם מכל הלב.
ושיהיה לכם המון המון בהצלחה בהמשך הדרך! שתמשיכו לצחוק, לעזור וליהנות מהחיים כמו שעשינו יחד.
נתראה בקרוב!