עוזבים, אבל לא שוכחים!
אז הגיע הרגע המרגש הזה – חברה אהובה בעדינות מסיימת את דרכה אצלנו בעבודה. זה זמן של התרגשות, געגוע ואולי גם קצת תסכול (כי מי יביא לנו עוגיות בשישי?). אז, הנה כמה מחשבות שיגרמו לה להרגיש שהיא לא עוזבת אותנו באמת, אלא רק משתדרגת.
הצדדים החיוביים של הסיטואציה
לפני שנשאב לגעגועים, בואו נזכור את כל הרגעים היפים ששיתפנו יחד:
- המסיבות בעקבות הצלחות: מי לא זוכר את הערב ההוא בו חווינו התלהבות מדבר קטן כמו זכייה בפרויקט?
- הצחוקים ליד מכונת הקפה: כל פעם שסיפרת לנו על הפאשלות שלך בבית, לא יכולנו להפסיק לצחוק!
- העזרה ההדדית: תמיד היית שם כשצריך עזרה, ולא במובן של "תעזרי לי עם התיק, אלא באמת לתמוך ברגעים מאתגרים."
איך נישאר בקשר?
שיהיה ברור, אנחנו לא הולכים לתת לך לברוח כל כך בקלות. הקשר בינינו הוא לא רק לענייני עבודה, אלא יותר כמו משפחה!
- פגישות קבועות: לא משנה איפה תהיי, נקבע "פגישה משפחתית" פעם בחודש. מעבר לפיתויים של קפה ועוגיות, לצרוח על המשחקים התחרותיים שלנו!
- קבוצת וואטסאפ: כמובן שנקח את הסיכונים ונפתח קבוצה רק כדי שתוכלי לשמוע על כל מה שקורה – גם אם זה רק מהבית שלך!
מסר אחרון
בסופו של דבר, למרות שאנחנו נזכיר לך תמיד "האם את בטוחה שאת רוצה לעזוב?!", אנחנו מבינים שהצלחה שלך היא גם הצלחה שלנו. אז תודה על כל החוויות, השיחות והצחוקים, ואנחנו בטוחים שהמסלול שלך רק מתחיל.
נשיקות, חיבוקים וקריצות – לא תשכחי אותנו, אנחנו לא שוכחים אותך! “בהצלחה בכל מה שתרצי לעשות, אבל אל תשכחי להזמין אותנו לחתונה!”