אבא יקר, אתה חסר
אבא, כל יום שעובר אני מרגיש את החיסרון שלך הרבה יותר. זה כמו לשתות קפה בלי סוכר – אפשר, אבל מה הטעם? אתה לא רק אבא שלי, אתה גם חבר, מורה, ובעיקר – השראה. בכל פעם שאני פוגש אתגרים בחיי, אני נזכר בכוח שלך, באופטימיות שלך וביכולת שלך למצוא פתרונות ברגעים הכי קשים.
זכרונות מתוקים
אני לא יכול שלא לחשוב על כל רגעים הקטנים שעשו את החיים כל כך מיוחדים:
- הלילות סביב האש: איך ישבת עם הגיטרה ושרנו שירי ילדות.
- הטיפים החכמים: כל פעם שנקלטת שאני מתמודד עם בעיה, היית אומר לי “תשמע את הלב שלך” – ועם הזמן, הבנתי כמה זה נכון.
- הסיפורים המפורסמים: על מסעותיך הצבאיים, שהיו יכולים להפוך לסדרה בנטפליקס.
מפגשים שלא יחסרו
וכמובן, חגים ומשפחה – אתה היית הדבק שכולנו היינו זקוקים לו. המוזיקה, האוכל, הצחוקים… זה לא אותו דבר בלעדיך. אני זוכר את הפעם שהכנת את האוכל האהוב עלי, ואחר כך התחרינו מי לא יתמוטט מצחוק – אתה תמיד ניצחת!
הדרך להמשיך הלאה
אבא, גם כשאתה לא פה פיזית, הנוכחות שלך בתוכי לא תיכחד. אני לוקח איתי את כל הלקחים שלך, את ההומור ואת הנחישות להצליח בכל מה שאני עושה.
סיכום
אבא יקר, אתה יהיו במחשבותיי ובחלומותי תמיד. ההשפעה שלך עלי כל כך גדולה, ואני מבטיח להמשיך להפרות את הזכרות שלך בכל יום שעובר. תודה על כל מה שנתת, ואפילו מה שלא אמרת – אני יודע, כי זה מה שעושים אבות אמיצים.